ניו טרנד - כל מה שעכשיו|יום שבת, נובמבר 18, 2017
אתה נמצא כאן: עמוד הבית » Trend נשים » רב מכר: "כותבת ומוחקת אהבה"

רב מכר: "כותבת ומוחקת אהבה" 

539701_583649701676216_596222724_n

 

הרומן "כותבת ומוחקת אהבה", מאת הסופרת והעיתונאית ענת לב-אדלר, הוא הממתק הרומנטי הכי נחשק בחנויות הספרים כיום. תוך שבוע מיום יציאתו לאור כבר נכנס לרשימת רבי המכר, והתברג בצמרת הספרים הכי נמכרים. אלפי נשים וגם גברים שקנו את הספר ונסחפו אחר העלילה המרתקת שאלו את עצמם בדיוק מה ששואלת הגיבורה, יעל אלדר: "מה יש בו בגיל ארבעים, שגורם לנו להפוך את העולם שלנו על פיו ולהאמין שאין עונש ביציאה, שהופך אותנו לנמרות חשופות ניבים שמתפשטות מעורן ומזכיר לנו שעוד מעט נמות, ושכדאי להספיק לחיות?"

 
המשורר רוני סומק, שהיה מהקוראים הראשונים של הרומן קבע ש"הספר דוהר בעיניים, הוא קצבי, מרתק ויש בו סיפור שנכתב בדם הלב". אז מה הוא אותו סיפור שסחף אחריו אלפי קוראים בתוך חודש אחד, והפך להיות סוג של תופעת פרוזה ישראלית?  

 
הסיפור של יעל אלדר, עיתונאית נשואה שנוסעת לשבוע האופנה בניו יורק ופוגשת את דרור פלג, סוחר יין נשוי שסוחף אותה לרומן אסור, הוא בעצם הסיפור של כולנו. כל מי שנמצא באמצע החיים, מסתכל אחורנית על מה שהשיג, מסתכל קדימה למה שעוד יגיע ושואל את עצמו: "מה, זה הכל?".

 
יעל, שהזוגיות שלה עם בועז, בעלה, די נשחקה, נסחפת למסע של פירוק והרכבה במהלכו היא מגלה מה מחזיק זוגות ביחד הרבה שנים, מה סוד כוחה של אהבה וזוגיות, היא מתלבטת בין הזר והסוער לבין המוכר והבטוח, ולבסוף עושה את הבחירה שלה.

 
ויעל אלדר לא לבד. וזאת הסיבה לכך שאלפי קוראים וקוראות שנסחפו אחר הסיפור שלה, חוזרים ואומרים שהם מוצאים ומגלים בו את עצמם. כל מי שנושק לאמצע החיים – אצל נשים זה קורה בגיל 40 (כנראה לא סתם 40 בגימטריה זה "בינה"), ואצל חלק מהגברים קצת מאוחר יותר – בגיל 50, מרגיש שמשהו בתוכנו מתהפך רגע לפני או אחרי שינוי הקידומת, שאיזה קליק משתחרר וממעמקי הבטן מתפרץ טורף רעב שנלחם על הזכות לבלוע את החיים בביסים גדולים. ואז אנחנו גם מבינים שמשהו צריך להשתנות, לקבל צורה אחרת, אולי לקחת אותנו למקומות אחרים, ואת צריכה לצאת מאזור הנוחות שלך ולחפש את המקום הבא שנועד להיות שלך – בקריירה, בזוגיות, במימוש העצמי, בתחומי העניין. ועל זה בדיוק מדבר הרומן "כותבת ומוחקת אהבה". 

אמנם יש במרכזו רומן אהבה אסור, אבל הוא לא מטיף לבגידה, אלא לחיפוש, חיפוש אחר הדברים שנכונים לנו בחצי השני של החיים. מי שלא עובר את השלב הזה ולא מתעמת עם החיפוש ועם השאלות האלה, מפסיד סיכוי להשתנות ולהרוויח משהו. מנסחת את זה מצוין אחת מהדמויות ברומן, שאומרת: "פעם נטרפתי אחריו בשיגעון. היום אני לא יכולה לחיות בלעדיו. מתי אתה נטרף אחרי מישהו בשיגעון? כשאתה עדיין לא מכיר אותו בכלל, ואז הוא סוג של אלוהים בשבילך. ומתי אתה אוהב אותו? כשאתה מכיר אותו ממש-ממש טוב ואז הוא חלק ממך. באמצע – בין זה לזה – נמצאות השנים הכי קשות של הנישואים. השנים שבהן אפולו הכול יכול הופך לרועה צאן, ואז צריך למצוא דרך לקבל מחדש את האיש הפשוט הזה, שהולך בכל יום לעבודה, שחוזר מהמכולת עם הלחם ושנרדם בלילה מול הטלוויזיה. אבל מי שמצליחים לעבור את זה יחד, מרוויחים לכל החיים את המשמעות האמיתית של הקשר. את מה שבעצם קוראים לו אהבה."

 
ברומן יש גם הרבה מאוד קטעי סקס, אבל הוא לא רומן פורנוגרפי, אלא הוא עושה שימוש גם ביחסים שלנו עם הגוף שלנו בגילאים הללו, כשאנחנו כבר לא צעירים ומתוחים, כאשר יש כבר בטן וכרס והגוף לא בדיוק מושלם, אבל עדיין יש את התשוקה ויש את החיבור לגוף ולנשיות ולגבריות ובעיקר עדיין לא איבדנו את הצורך לממש את המיניות שלנו.

בתצלום: ענת לב אדלר, מחברת - רב המכר: כותבת ומוחקת אהבה"

בתצלום: ענת לב אדלר, מחברת – רב המכר: כותבת ומוחקת אהבה"       צילום: נתי ממן

 "כשכתבתי את תיאורי הסקס הלוהטים בין יעל ודרור לא חשבתי על שום דבר. כל הזמן מאז שהספר יצא שואלים אותי איך לא התביישתי ואיך הצלחתי לכתוב כל כך פתוח. אז האמת היא שלכתוב על סקס ולעשות סקס זה מאוד דומה – אם רוצים שזה יהיה טוב צריך לשחרר, להשתחרר ולא לחשוב על כלום. לא על ההורים, לא על הילדים, לא על מי יקרא ומה יגיד. פשוט להיות שם עם כל החושים והגוף והנשמה והתשוקה והתאווה ולתת לאצבעות ללכת במקומך – על הגוף ועל המקלדת", אמרה ענת לב-אדלר, המחברת, בראיון עיתונאי שהעניקה לכבוד צאת הרומן.

 
העלילה הקצבית חושפת בצורה אמיצה גם את אחורי הקלעים של התקשורת הישראלית, על רקע השינויים המהירים בעולם העיתונות המודפסת, כשמעל הכול מסתלסלים ניחוחות יין, אדי בשמים ואהבה אסורה.
את הגיבורה מלוות במסעה שתי דמויות חזקות ומשמעותיות בחייה: חברתה הטובה אמילי אבני, פסיכולוגית שמעדיפה נשים, וננה-ג'ולייט, סבתא-רבתא שלה, שנולדה בעיראק ומדברת אליה גם היום בשפת התבלינים והמטבח.

תגובות הקוראים לספר:
"כותבת ומוחקת אהבה" מתאר את משבר גיל 40 מנקודת מבט אישית מאוד, שמצליחה להיכנס לבבות של אלפי קוראים שכבר קנו וקראו את הספר ולא מפסיקים להגיב ולשתף.
נ"ד, מגדרה, בת 45:
"מה עשית לי תגידי? בבוקר בכיתי על הכל. המילים הכתובות שלך לא יוצאות לי מהראש. ועוד לא סיימתי לקרוא. קיבלת מתנה ענקית – את יודעת לכתוב!!! באמת זו אמא שלך שאמרה שמי שאוהב אותך הכי הרבה זמן גם אוהב אותך הכי הרבה?
באמצעות SMS מחברה מהתיכון בשבת אחר הצהריים

"איך תיארת כל כך באומץ את סוד מותן של הנשיקות? התיאור הזה מדויק ויפה עד כאב ופתאום נרגעתי. אצל כולם זה ככה… קוראת ודומעת, דומעת וקוראת… ומה שבא לי, רגע לפני הסוף, בין הדמעות (כן, שוב) זה לרוץ לבנותיי ולחבק אותן ואז לרוץ לבנותיי ולחבק גם אותם. מדויקת. מרגשת".
קולגה שביקשה להישאר בעילום שם, באמצעות SMS

"הרומן שלך לקח אותי לאיזשהו מסע רגשי של ביני לביני. דעי שמחר בסשן השבועי אצל השרינקית הוא יעלה. נגעת בי ותגעי ככה ברבים אחרים, אני בטוחה. בא לי עוד שעות איתך".
קולגה שביקשה להישאר בעילם שם, באמצעות SMS

"אני כבר בעמוד מאה. הבעיה היא ששכחתי לאכול ולשתות תוך כדי קריאה… ואולי זו לא בעיה. תקשיבי – זו קלאסיקת ספרות של גיל ארבעים!!!! מ ר ת ק. יאללה, לא מבזבזת זמן סמס וחוזרת לקרוא, אני באמצע הפרק" (סימני הקריאה וההדגשות במקור).
ד"ר רונית נשר, פסיכולוגית,  באמצעות SMS

"מתה על הכתיבה שלך. סוחפת, קולחת, קוראת כרגע מפה ומשם לא סדיר, נהנית ממטבעות לשון שהן כל כך את… עכשיו אני בתוך הקילופים והבישולים, הספר פתוח על מדף הסוכר והקפה ומדי כמה דקות גונבת כמה שורות. את יודעת שיהיו לי מלא שאלות כשניפגש, נכון?"
עינת פרנק, סטייליסטית וחברה, באמצעות SMS

"נהנית. קריא. אמין. מורכב. גורם לי לחשוב. לא ישנתי כל הלילה כי הייתי חייבת לסיים. יש לך משהו מצוין בידיים".
קולגה, ביקשה להישאר בעילום שם.

"קוראת בשקיקה, את כותבת מדהים…"
מירי בלקין
לפייסבוק של ענת https://www.facebook.com/anat.levadler
לאתר: http://anatlevadler.co.il/