ניו טרנד - כל מה שעכשיו|יום רביעי, יולי 26, 2017
אתה נמצא כאן: עמוד הבית » Trend תרבות » מוסיקה: עידן אלעד – "בחצי השני"

מוסיקה: עידן אלעד – "בחצי השני" 

1230090_113400038854483_389196783_n

 

עידן אלעד (42), מוסיקאי, בעלים של חברות בתחום ההפקה, אב לשתי בנות, מוצא את עצמו בחצי השני (של החיים).  עכשיו הוא משחרר אלבום בכורה ומוכן לדבר על הכל…

צילומים: יניב דרוקר

 

אז למה עכשיו ?

אני לא חושב שיש שעון חול לעשיית מוסיקה, ולא הייתי אומר שהתבטלתי, רק שהייתי עסוק בלעשות לאחרים, למשפחתי, ולמאות לקוחות מסחריים, להם הפקתי ועדיין מפיק מוסיקה בעיקר. כנראה שעכשיו הרגע לתת גם לזה את המקום.

והחומרים ? מאיפה הם באים ?

כבר למעלה מ 20 שנה אני יודע שהרגע הזה יגיע בסוף, ואני יודע שצריך להתכונן אליו, אז כל פעם שהיה עולה רעיון, הייתי משמר אותו בצורת סקיצה ומניח בהארד דיסק. כשהגענו להחלטה (אני ובועז וולף שמפיק מוסיקאלית את האלבום הזה) שהולכים על זה, בחרנו את אלה שחשבנו שהם הכי בשלים.

וממה הם עשויים ?

הם עשויים ממני, לגמרי, כל אחד מהם מסכם תקופה, חוויה, משבר, הצלחה, משהו. כל אחד מהם הוא הדרך שלי לפרוק את מה שעברתי באותו תקופה. כל אחד מהם הוא חלק ממני. הבנות המדהימות שלי בפנים, הכשלונות שלי שם, הימים הטובים והפחות טובים שלי כולם נוכחים שם מסכמים ומעצבים אותי.

 

2013, אנשים לא קונים אלבומים, איך אתה רואה את הסיכוי של זה להצליח ?

אני לא משלה את עצמי, הצלחה יכולה להגיע בעיקר ע"י השמעות, וברור לי שהסיכוי להיכנס לרשימות ההשמעות ומשם לקבל האזנה הוא לא גדול אבל באותה נשימה ברור לי שזאת לא יכולה להיות הסיבה לא לעשות את זה. אני מאמין בחומרים, מאמין בחברים שעזרו לי לעצב אותם ומאמין שלפחות חלק מהם ימצא את הדרך להתחבר לאנשים.אני גם חושב שלהוציא את זה בגילי, מהבחינה הזאת, הוא יתרון גדול, אני מביא איתי בגרות בהבנה של המצב- חלומות כן, אשליות לא, ולוקח הכל בחשבון.

חלום יקר קצת ?
לא מהחלומות הזולים…. ברור לי שקרוב לוודאי שהכסף הרב שאני מוציא על וסביב הדבר הזה, לא יחזרו. אבל כסף מעולם לא היה השיקול אם לעשות את זה או לא. אולי לאורך הדרך כשיגיעו ההשמעות, יהיה מי שיאמין בזה כמוני ויעזור בדרך כזאת או אחרת עם המימון.בינתיים, בקצב היכולות שלי, ואולי קצת לאט ממה שהייתי רוצה, אני גורם לדבר הזה להיות.

בחצי השני זה יותר או פחות ?

בחצי השני, זאת קודם כל עובדה. עפ"י משרד הפנים אני כנראה שם, רק שלפי מה שאני מרגיש, אני רחוק משם שנות אור. בכלל החיים שלי זה סוג של ג'אגלר בין הבוגר לילד: הבוגר שידאג לבנות (ג'וי בדרך ל – 15 ויהלי ל – 7) לפרנסה, ולשאר המחויבויות שבאות עם הוותק, לבין הילד שיכול לשרוץ בבארים כל הלילה ולנסות להסתיר את ההנגאובר מהלקוחות למחרת בבוקר.

וזה מצליח לך ?
אני חושב שאני המבקר הכי קשה של עצמי, כמעט ולא נותן לי הנחות, וכשכבר נותן, יכול לכעוס על עצמי אחר כך שיכולתי לעשות יותר, להשקיע עוד ולנצל טוב יותר את הזמן. אבל בסך הכל כנראה שכן, אם הגעתי עד לכאן, אם למרות נפילות קשות בדרך קמתי והמשכתי, אז בשורה התחתונה כנראה שכן.

ואפרופו זמן, איך עושים את כל זה ?

לזה אין לי תשובה ברורה, איכשהו זה קורה, לפעמים אני מרגיש כמו כבאי, ושימים שלמים אני עוסק יותר בכיבוי שרפות ופחות במשהו מסודר ומתוכנן כמו שהייתי רוצה. אבל אני אוהב את הימים שלי כאלה, מלאים עניין, עשייה, כאלה שבפולנית מצויה אפשר להתלונן עליהם, כי בימים רגועים, ולפעמים יש גם כאלה, אני מרגיש שבזבזתי את הזמן.

ומה קדימה ? מה מחכה בהמשך ?

התחלתי את הפעילות שלי ברשת, חברת "סול" מנהלת עבורי שם את העניינים, והפעילות הזאת תלך ותתגבר ככל שישוחררו החומרים. שני וידאוקליפים לשני השירים הראשונים ששוחררו בינתיים לרשת (http://www.youtube.com/channel/UCuSDiNjdV3doyy9tAkG27fg) נמצאים בהליכי הפקה ויצטלמו בקרוב, ומיד כשאלה יהיו מוכנים, אז ישוחררו השירים גם לרדיו.

בהצלחה